התקבל ערעור על הכ"ד שניתנה בגין חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ועבירות נוספות

נגד המשיב הוגש כתב אישום שיחס לו 3 פרטי אישום כדלקמן:

1. חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנות 84 ו-85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, בכך שמשנת 2005 או בסמוך לכך היה חבר בחוליה של ארגון "גדודי חללי אלאקצה", הזרוע הצבאית של ארגון הפת"ח, שהוא התאחדות בלתי מותרת וזאת עד ליום מעצרו.
2. החזקת אמל"ח, עבירה לפי סעיף 53(א)(1) לצו בדבר הוראות בטחון (יהודה ושומרון) (מס' 378) תש"ל - 1970, בכך שבשנת 2005 או בסמוך לכך, במחנה פליטים אמערי או במקום הסמוך לכך, החזיק בנשק מסוג "עוזי" ללא היתר כדין.
3. ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנות 84 ו-85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, בכך שבסוף שנת 2006 או בסמוך לכך, בבית זית או במקום הסמוך לכך, יחד עם חברי חולייתו, חילק כרוזים של ארגון "גדודי חללי אלאקצה", שהוא התאחדות בלתי מותרת.

המשיב כפר בהאשמות שיוחסו לו.

מטעם התביעה העידו שני שותפים לעבירות המשיב עיד חמיד אחמד, להלן - " אחמד" וכן ע"א ראזק טאהר ברגותי, להלן - " ברגותי", וכן הוגשה אמרת המשיב מיום 31.1.07.

מאחר וערעור התביעה מתייחס לפרט האישום השני בלבד, ממנו זוכה המשיב ואשר על פיו החזיק המשיב תמ"ק עוזי ללא היתר, אין צורך כי אדון ביתר שני פרטי האישום (הראשון והשלישי).

בית המשפט קמא הכריז על אחמד ועל ברגותי כעדים עוינים, ולפיכך הוגשו אמירותיהם (שתיים לכל אחד מהם) כראייה על פי סעיף 10 א' לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971.

בית המשפט קמא קבע כי על פי סעיף 10 א' הנ"ל לא יורשע אדם על סמך אמרה לפי סעיף זה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

עוד קבע בית המשפט קמא כי יש גם צורך בחיזוק מן הטעם, שמדובר בעדים שהם שותפים לעבירה (סעיף 54 א' לפקודת הראיות).

בית המשפט קמא ניתח כראוי את הפסיקה ביחס למהותו של החיזוק הנדרש על פי סעיפים 10 א' ו-54 א' לפקודת הראיות. כאן המקום לציין כי החזקת הנשק על ידי המשיב יוחסה לו תוך כדי ובמהלך חלוקת כרוזים.

לאחר ניתוח אמרותיהם של שני שותפיו לעבירה של המשיב החליט בית המשפט קמא להרשיעו בפרטים הראשון והשלישי ולזכותו מפרט האישום השני.

בית המשפט קמא ביסס זיהוי זה על העובדה כי רק ברגותי ציין באמרתו במשטרה, שהמשיב החזיק בנשק מסוג "עוזי" (ת/1 עמ' 1 שורה 17) בעת חלוקת הכרוזים, כפי שנטען בפרט האישום השני, בעוד שאחמד מתייחס להחזקת "קלצ'ניקוב". כמו כן, קבע בית המשפט שאינו יכול להגיע למסקנה חד משמעית האם העדים המתייחסים לאירוע אחד או לשני אירועים שונים.

וכך קבע בית המשפט קמא:

"אף אם אקבל את טענתה המשפטית של התביעה, כי אין צורך בראיית חיזוק מיוחדת ונפרדת לכל פרט אישום, הרי שגם אם אני קובע שהודעותיהם של שני עדי התביעה מחזקות זו את זו באישומים הראשון והשלישי, הרי שאיני יכול לעושת כך ככל שמדובר באישום השני. כפי שכתבתי, כל עד מדבר על סוג נשק אחר; האחד על "עוזי" והשני על "קלצ'ניקוב"".

בהמשך קבע בית המשפט כי קיים בליבו ספק באם מדובר בשני אירועים, כטענת התביעה, או באירוע אחד ומשקיים ספק על המשיב ליהנות ממנו, והמשיב זוכה בפרט האישום השני.

בית המשפט גזר על המשיב 19 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן 12 חודשי מאסר על תנאי.

דיון